מתני' לא יעמוד אדם ברה''י. ויטול המפתח המונח בר''ה ויפתח בר''ה להחנות או בר''ה שיעמוד בר''ה למטה מעשרה ומושיט ידו למעלה מי' ויפתח ברה''י דחיישינן שמא יבוא אצלו המפתח:

אא''כ עשו לו מחיצה גבוה עשרה. אסיפא בעומד בר''ה קאי ויעמוד בתוך המחיצה:

אמרו לו מעשה בשוק של פטמין. טבחים שמפטמין הבהמות לשחטן שהיה בירושלים ואע''ג דאיכא למ''ד שירושלים כרמלית היא לפי שדלתותיה נעולות בלילה ומה זו ראיה אלא משום דשמעינהו רבנן לר''מ דאסור לעמוד נמי בכרמלית ולפתוח ברה''י ועלה הביאו ראיה משוק של פטמין בירושלים ור' יוסי אומר שוק של מוכרי צמר היה. ומיהו אין הלכה כר''מ אפילו בר''ה:

מתניתא. דקתני הדלת שבמוקצה וכו' אין נועלין בהן בשאין להן צירין כלל אלא כדפרישי' במתני' אבל ביש להן צירין אם תלויין בציר שלהן אף על פי שהן נגררין על הארץ:

הדא היא דתני. בתוספתא פ''ח והובאה לעיל בפ''ה דשבת בהל' א' דלת גוררת ומחצלת גוררת וקנקולין הוא כלי מנוקב עשויה לעשן הבגדים שעליו ומשימין תחתיו אש וגפרית ולפעמים תולין אותו על הפתח ונגרר על הארץ מותר לפתוח ולנעול בהן בשבת ואצ''ל בי''ט וכן מחצלת הקשורה והתלויה אפילו אינה גבוה מן הארץ פותח וכו':

גמ' אמר ר' יוסי בר בון כדברי מי שמתיר וכו'. כדפרישי' במתני':

ניחא מבחוץ צריך בית שער מבפנים צריך בית שער. כצ''ל כלומר בתמיה כלומר אמאי צריך להניח המפתח בבית שער אם נועל בו מבפנים. ומשני דמ''מ לא נמצאו דהוו כשתי רשויות משתמשות ברשות אחת וכלומר דהואיל והדלת נפתח הוא לחוץ אע''פ שפותח ונועל מבפנים מיחזי כב' רשויות משתמשות ברשות אחת ולפיכך צריך בית שער:

הדא אמרה כגמום עביד לה רבי מאיר. כצ''ל. דהא לר''מ דמחלק בין למעלה ובין למטה הוא דשקיל וטרי וכלומר וע''כ דשמעית מיניה דר''מ עביד לה כגמום ממש וכדאית ביה ארבעה דמי וכדס''ל בעלמא דחוקקין להשלים ובהא גופה פליגי דלרבי מאיר כמאן דאית ביה ארבעה ואם הוא למעלה מעשרה אסור ליטלו מן האסקופה לבית המנעול דקמטלטל מכרמלית לרה''י ולרבנן אין חוקקין להשלים ומכרמלית למקום פטור הוא ומסיפא דהתוספתא מדייק לה וכלומר אע''ג דמעיקרא מספקא לן ה''ד דבית המנעול דפלוגתייהו מסיפא דקתני ואם היה בפי החלון ארבעה וכו' וזהו אליבא דרבנן כדקתני ובזה ד''ה מודים א''כ מכלל דרישא בבית המנעול דלית ביה ארבעה הוא דמיירי ופליגי כדאמרן:

למה עביד ר''מ את הכותל. כלומר היכי דמי לר''מ שעושה לדין הכותל שהמנעול בו אם כגמום או כנקוב. ואהא דמחלק ר''מ בתוספתא דמייתי לקמן קאי דס''ל בזמן שהמנעול למטה מעשרה נוטל את המפתח מתוך האסקופה וכו' כדלקמן וממ''נ אי עביד ליה כגמום כלומר אע''ג דשמעי' ליה לר''מ דס''ל אפי' במקום דלית ביה ארבעה רואין אותו כאילו גמום ואית ביה ארבעה דחוקקין להשלים כדאמר ר''מ בעלמא הכא עביד ליה כגמום ממש ולית ביה ארבעה במקום המנעול מיירי א''כ אפי' למעלה מעשרה מותר דהרי האסקופה דנקט כרמלית היא ומן הכרמלית למקום פטור היא דלמעלה מי' ואין בו רחב ד' מקום פטור היא ואין תימר כנקיב משוי ליה וכדס''ל בעלמא דחוקקין להשלים והוה כדאית ביה ארבעה א''כ אפילו למטה מעשרה אסור דמכרמלית לרה''ר היא. והשתא מייתי לה הברייתא דהתוספתא וכלומר והיכא שמעינן ליה לר''מ דמחלק כן האי ברייתא היא פתח גנות וכו' והועתקה כאן בטעות וה''ג לה בתוס' ריש פ''ט פתחי גנות שיש להן בית שער מבפנים פותחין ונועלין בהן מבפנים מבחוץ פותחין ונועלין בהן מבחוץ מכאן ומכאן פותחין ונועלין בהן מכאן ומכאן וכן פתחי חנויות ברשות הרבים רמ''א בזמן שבית המנעול למטה מי' נוטל את המפתח מן האסקופה ונותנו למנעול ופותח ומטלטלו בתוך הבית ומחזירו למנעול ונועל ומניחו במקומו ובזמן שבית המנעול למעלה מעשרה טפחים מביא את המפתח מערב שבת ונותנו למנעול ופותח ומטלטלו בתוך הבית ומחזירו למנעול ונועל ומניחו במקומו וחכמים אומרים אף בזמן שמנעול למעלה מעשרה טפחים נוטל את המפתח מן האסקופה ונותנו למנעול ופותח ומטלטלו בתוך הבית ומחזירו למנעול ונועל ונוטלו ומניחו בחלון שע''ג שקוף אם יש בפי חלון ארבעה על ארבעה אסור שאין מטלטלין מרשות לרשות. ע''כ מהתוספתא והיינו דמדקדק לעיל לר''מ דמתיר בלמטה מעשרה וא''צ להביא את המפתח מע''ש אלא נוטלו מן האסקופה ונותנו למנעול ופותח בו ואח''כ מחזירו לבית וכו' כלומר שיכול לטלטלו לתוך הבית וחוזר ומביאו למנעול ונועל בו. ובזמן שבית המנעול למעלה מעשרה אוסר ר''מ ליטול מן האסקופה אלא צריך להביאו מע''ש ונותנו למנעול וכו' א''כ היכי עביד לה ר''מ להאי בית מנעול והיכי מיירי אי אית ביה ארבעה או לא:

גמ' בשם כהנא אין הלכה כר''מ. כצ''ל:

ר' יהודה אומר המונח מותר במקדש. שאין בו משום בנין אלא שבות בעלמא והנגרר מותר אפילו במדינה והלכה כר' יהודה ומ''מ בעי' שיהא קשור ותלוי בדלת או אם האגד שאגוד בו הנגר בידו הוא כלו' שניטל עמו והאגד מוכיח עליו שהוא עומד לנעילה אבל אם מונח לגמרי בפ''ע והאגד שלו נשאר קבוע בדלת אסור לנעול בו:

כאן וכאן אסור. דס''ל דבכה''ג הוי כבונה ממש ואפי' במקדש אסור:

והמונח. שאינו קשור כלל בדלת אלא מונח הוא בקרן זוית וכשצריך לנעול נוטלו ונועל בו וחוזר אח''כ ומניחו:

נועלין בו במקדש. משום שאין בו אלא משום שבות ומשום טלטול הואיל ואין תורת כלי עליו א''נ משום דמיחזי כבונה הואיל ונגרר בארץ ולאו בונה ממש הוא ואין כאן אלא שבות ובמקדש לא גזרו משום שבות:

נגר הנגרר. זהו כתם נגר שאין בראשו קלוסטרא וקשור הוא בדלת ונגרר בארץ:

ור' יוסי מתיר. משום דס''ל דהקלוסטרא הוא העיקר והנגר טפל לו ומכיון שהקלוסטרא מוכחת עליו שהוא כלי ומוכן לנעילה נועלין בה בשבת והלכה כר' יוסי:

ר''א אוסר. לנעול בו אע''פ שתורת כלי עליו קאמר בגמרא דס''ל לר''א שהקלוסטרא טפל הוא לנגר ואינו מחשיבו לכלי ומכיון שאינו ניטל ואוגדו בידו והוא החבל שהוא נאגד וקשור בו לא מוכחא מילתא דלנעול הוא עומד אבל אם ניטל עם אוגדו מודה ר''א דשרי:

מתני' נגר שיש בראשו קלוסטרא. נגר הוא יתד קווילי''ה בלע''ז ותוחבין אותו בחור שבמפתן לנעול בו את הדלת ויש בראשו קלוסטרא והוא כעין בוכנא שהוא עב וראוי לכתוש ולשחוק בו פלפלין:

גמ' אמר ר' יוסי בר בון כדברי מי שמתיר וכו'. כדפרישי' במתני':

ניחא מבחוץ צריך בית שער מבפנים צריך בית שער. כצ''ל כלומר בתמיה כלומר אמאי צריך להניח המפתח בבית שער אם נועל בו מבפנים. ומשני דמ''מ לא נמצאו דהוו כשתי רשויות משתמשות ברשות אחת וכלומר דהואיל והדלת נפתח הוא לחוץ אע''פ שפותח ונועל מבפנים מיחזי כב' רשויות משתמשות ברשות אחת ולפיכך צריך בית שער:

הדא אמרה כגמום עביד לה רבי מאיר. כצ''ל. דהא לר''מ דמחלק בין למעלה ובין למטה הוא דשקיל וטרי וכלומר וע''כ דשמעית מיניה דר''מ עביד לה כגמום ממש וכדאית ביה ארבעה דמי וכדס''ל בעלמא דחוקקין להשלים ובהא גופה פליגי דלרבי מאיר כמאן דאית ביה ארבעה ואם הוא למעלה מעשרה אסור ליטלו מן האסקופה לבית המנעול דקמטלטל מכרמלית לרה''י ולרבנן אין חוקקין להשלים ומכרמלית למקום פטור הוא ומסיפא דהתוספתא מדייק לה וכלומר אע''ג דמעיקרא מספקא לן ה''ד דבית המנעול דפלוגתייהו מסיפא דקתני ואם היה בפי החלון ארבעה וכו' וזהו אליבא דרבנן כדקתני ובזה ד''ה מודים א''כ מכלל דרישא בבית המנעול דלית ביה ארבעה הוא דמיירי ופליגי כדאמרן:

למה עביד ר''מ את הכותל. כלומר היכי דמי לר''מ שעושה לדין הכותל שהמנעול בו אם כגמום או כנקוב. ואהא דמחלק ר''מ בתוספתא דמייתי לקמן קאי דס''ל בזמן שהמנעול למטה מעשרה נוטל את המפתח מתוך האסקופה וכו' כדלקמן וממ''נ אי עביד ליה כגמום כלומר אע''ג דשמעי' ליה לר''מ דס''ל אפי' במקום דלית ביה ארבעה רואין אותו כאילו גמום ואית ביה ארבעה דחוקקין להשלים כדאמר ר''מ בעלמא הכא עביד ליה כגמום ממש ולית ביה ארבעה במקום המנעול מיירי א''כ אפי' למעלה מעשרה מותר דהרי האסקופה דנקט כרמלית היא ומן הכרמלית למקום פטור היא דלמעלה מי' ואין בו רחב ד' מקום פטור היא ואין תימר כנקיב משוי ליה וכדס''ל בעלמא דחוקקין להשלים והוה כדאית ביה ארבעה א''כ אפילו למטה מעשרה אסור דמכרמלית לרה''ר היא. והשתא מייתי לה הברייתא דהתוספתא וכלומר והיכא שמעינן ליה לר''מ דמחלק כן האי ברייתא היא פתח גנות וכו' והועתקה כאן בטעות וה''ג לה בתוס' ריש פ''ט פתחי גנות שיש להן בית שער מבפנים פותחין ונועלין בהן מבפנים מבחוץ פותחין ונועלין בהן מבחוץ מכאן ומכאן פותחין ונועלין בהן מכאן ומכאן וכן פתחי חנויות ברשות הרבים רמ''א בזמן שבית המנעול למטה מי' נוטל את המפתח מן האסקופה ונותנו למנעול ופותח ומטלטלו בתוך הבית ומחזירו למנעול ונועל ומניחו במקומו ובזמן שבית המנעול למעלה מעשרה טפחים מביא את המפתח מערב שבת ונותנו למנעול ופותח ומטלטלו בתוך הבית ומחזירו למנעול ונועל ומניחו במקומו וחכמים אומרים אף בזמן שמנעול למעלה מעשרה טפחים נוטל את המפתח מן האסקופה ונותנו למנעול ופותח ומטלטלו בתוך הבית ומחזירו למנעול ונועל ונוטלו ומניחו בחלון שע''ג שקוף אם יש בפי חלון ארבעה על ארבעה אסור שאין מטלטלין מרשות לרשות. ע''כ מהתוספתא והיינו דמדקדק לעיל לר''מ דמתיר בלמטה מעשרה וא''צ להביא את המפתח מע''ש אלא נוטלו מן האסקופה ונותנו למנעול ופותח בו ואח''כ מחזירו לבית וכו' כלומר שיכול לטלטלו לתוך הבית וחוזר ומביאו למנעול ונועל בו. ובזמן שבית המנעול למעלה מעשרה אוסר ר''מ ליטול מן האסקופה אלא צריך להביאו מע''ש ונותנו למנעול וכו' א''כ היכי עביד לה ר''מ להאי בית מנעול והיכי מיירי אי אית ביה ארבעה או לא:

גמ' בשם כהנא אין הלכה כר''מ. כצ''ל: